ואולי היה זה רק חלום ?

הבגד בהתהוות

לאט לאט הדגם מתחיל להיווצר ,

מדידות , תיקונים , נסיונות ושינויים ,

והפרויקט שלי הופך מחלום למציאות ....

הדגם הנבחר

בחרתי לבצע מערכת של שמלה וטייץ .

השמלה עשויה משכבות של שיפון כאשר כל שכבה בהדפס שונה

וההדפס שנוצר ע"י השכבות ממשיך אל הטייץ בצורה אקראית .

בנוסף , מצורפת לשמלה חגורת לכה שחורה שיוצרת את הצללית ע"י כניסה ויציאה בלולאות נסתרות .

קולקציה סופית ?

אמצע הפרויקט הוא זמן טוב ,

לקחת נשימה עמוקה ,

ללכת כמה צעדים אחורה ,

ולהתבונן על כל הפרטים שמרכיבים יחד את השלם .

האם זו הקולקציה הסופית ?

מה כדאי לשפר ומה להשאיר ?

ואיזה דגם הוא "הדגם הנבחר" לביצוע ?

נראה לי שהגיע הזמן לקבל את ההחלטות החשובות ...

על חגורות ומה שביניהן

נסיון בדיגום ליצור שמלה המשלבת שכבות של שיפון ,

חיבורים של קצוות פרומים ,

ומשחקים בחגורות ,

שהולכות ונעלמות בתוך הבגד ,

ויוצרות שינוי בצללית .

לחבר ולפרום

נסיונות של עבודה עם שכבות .

רצועות מחוברות ופרומות שעליהן הדפסתי

במטרה ליצור תמונה שהולכת ומתפוררת .

בדים שקופים בהדפסים שונים אחד על השני

ובשילוב של בדים מנצנצים .

3 שכבות של הדפסים ,
כל אחד לחוד , וכולם יחד .

משלוש יוצא אחד

האם ניתן לחבר שמלות כמו שניתן לחבר רסיסי חלומות ?

האם שלוש שמלות יכולות להפוך בקסם לשמלה אחת ?

ומה קורה כאשר לכל שמלה דפוס , צבע וטקסטורה שונה ?

חשבתי על שלוש שמלות עם הדפסים שונים שמתחברות בשכבות לכדי שמלה אחת

כאשר כל אחת יכולה להיות בנפרד וגם עם כולן ביחד ...

ההדפסים השונים על הבדים השקופים יוצרים מצד אחד עומק כמו בתמונה

ומצד שני גם יוצרים את הערפול והטשטוש שאני מנסה להשיג .

הולך ונעלם...

במחשבה ראשונית רציתי ליצור תחושה של חלום מתפוגג

לכן יצרתי הדפסים שהולכים ומיטשטשים עד שהם נעלמים .

אלמנט נוסף הוא חיבור רסיסי החלומות באותו רגע שבין ערות לחלום .

הניסיון לקחת את כל הזכרונות של החלום שהם כביכול לא קשורים וליצור מהם תמונה שלמה והרמונית

הוביל אותי לנסות ליצור חיבורים בין דפוסים או טקסטורות שונות .

בנוסף , משחקי השקיפויות יוצרים תעתוע , אפקט מעורפל ,

תחושה שהיא כמעט כמו בחלום ...

reflections

בכדי ליצור תחושה של חלום מתפוגג בחרתי בבדים רכים ונשפכים

משחקי שקיפויות ,

שכבות על גבי שכבות ,

הדפסים מטושטשים ,

צבעוניות מעושנת ,

ותחושה שעוד רגע הבגד הולך להיעלם לו ...

בדי שיפון , משי , קרפ וז'ורז'ט

בדי קטיפה , לורקס , ניילון לייקרה ורשת

הדפסים שיצרתי על בדים בשקיפויות שונות

silhouette

דמות הנימפה הובילה אותי אל הצללית היוונית .

גזרה ישרה ומשוחררת שיוצרת תנועה בבגד ,

הבדים רכים , נשפכים ושקופים ,

רחוקים מהגוף אבל חושפים את קווי המתאר .

רבידות על גבי רבידות ,

קפלים על גבי קפלים ,

נחים להם בחוסר סדר וסימטריה

כאילו מנסים לרחף מתוך הבגד ...

קריאטידה , 409 לפנה"ס

ניקה המתירה את סנדלה , 410 לפנה"ס

ניקה מסמותרקי , 190 לפנה"ס

botticelli , primavera , 1478

jacques louis david , madame recamiere, 1800

jacques louis david , madame de verninac,1799

john william waterhouse , miranda , 1875

john william waterhouse , gon but not forgotten, 1873

john william waterhouse , psyche, 1904

madeleine vionnet , 1914

madeleine vionnet , 1931

first vision

התחלה של רעיון ,

קצה חוט של מחשבה ,

אני מנסה לחבר את כל הקצוות ,

ולהתחיל ליצור משהו חדש .

רסיסים של חלומות

לבסוף הוחלט שכל הסדרה של החלומות תהיה בדף ההשראה

מכיוון שזה מעביר בצורה האותנטית ביותר את הניסוי ואת הרעיון המרכזי של הקולקציה-

הנסיון שלי לתפוס את הזכרונות , התמונות , הקולות והצבעים של החלום ,

לחבר אותם יחד לכדי סיפור שלם ,

באותו רגע שברירי שבו החלום מתפוגג לו ,

בין ערות לחלום .

מכאן גם שם הקולקציה "רסיסים של חלומות ".

הצבעוניות שנבחרה לקולקציה -

girls of my dreams

יצרתי חיבור בין 2 המוזות שלי , נטאשה קהאן ונימפת היער

וניסיתי לדמיין איך יראה המפגש ביניהן ,

שכנראה יכול לקרות רק בחלומות ...